- בית
- בלוג / ידע
- מה המפלגות יודעות עליכם? פרטיות, פנקס הבוחרים ומאגרי מידע בבחירות 2026
מה המפלגות יודעות עליכם? פרטיות, פנקס הבוחרים ומאגרי מידע בבחירות 2026
הודעה פוליטית אישית אינה הוכחה לדליפה. מה באמת יש בפנקס הבוחרים, איך קמפיינים משלבים מידע, מה מחייבים הכללים לבחירות 2026 את המפלגות ואת הספקים שלהן, ומה עושים כשמשהו מרגיש לא תקין.
ההודעה מגיעה בערב רגיל באמצע השבוע. היא פונה אליכם בשם הפרטי, מזכירה את העיר שלכם ומבקשת את הקול שלכם. אין בה שום דבר מאיים, אבל היא מעוררת שאלה לא נוחה: מאיפה יש להם את המספר שלי, ומה עוד הם יודעים עליי? התשובה הכנה היא שיש כמה דרכים אפשריות, רבות מהן חוקיות, והודעה פוליטית אישית אינה כשלעצמה ראיה לכך שמאגר מידע כלשהו דלף.
המאמר הזה ממפה מאיפה מגיע המידע שבידי קמפיינים, מה אומרים הכללים לבחירות 2026 ואיפה דברים עלולים להשתבש. הוא אינו האשמה נגד מפלגה כלשהי ואינו ייעוץ משפטי.
זה החלק הרביעי בסדרת אבטחת הבחירות שלנו. החלק הראשון מנה את מאגרי המידע והאפליקציות של קמפיינים בין יעדי הסייבר הממשיים סביב בחירות. החלק הזה בוחן את אותו יעד מנקודת המבט של הבוחר.
מהו פנקס הבוחרים ולמה המפלגות מקבלות אותו?
פנקס הבוחרים הוא רשימת בעלי זכות הבחירה, והוא נגזר ממרשם האוכלוסין. לפי הנחיות הרשות להגנת הפרטיות למפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המידע הנכלל ברשימות הבוחרים כולל את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר הזהות שלו, וכן מידע על מיקום הקלפי שבה הוא מצביע. לפי סעיף 39 לחוק הבחירות לכנסת, משרד הפנים מוסר את מידע הפנקס למפלגות ולסיעות בכנסת באמצעי אלקטרוני לקראת הבחירות, ושר הפנים רשאי להורות על אמצעי הגנה, כמו מידע שמזהה את הקובץ, סימן מים.
מכאן נובעים שני דברים. ראשית, מפלגה שקיבלה את הפנקס יכולה לדעת כדין מה שמכם, מה הכתובת שלכם ובאיזו קלפי אתם מצביעים, גם אם מעולם לא יצרתם איתה קשר. שנית, מספרי טלפון וכתובות דוא״ל אינם בין הפרטים שההנחיות מונות: אם לקמפיין יש את מספר הנייד שלכם, הוא הגיע ממקור אחר.
מידע מפנקס הבוחרים מול מידע מועשר של קמפיין
מאגר של קמפיין הוא כמעט אף פעם לא מאגר אחד. בדרך כלל הוא מורכב מכמה מקורות, ולכל אחד מהם מוצא וכללים משלו:
- מידע מפנקס הבוחרים שנמסר במסגרת דיני הבחירות, והחוק מגביל את השימוש בו למטרות הבחירות.
- מידע שמסרתם בעצמכם למפלגה או לקמפיין: הרשמה כמתנדבים, השתתפות בכנס, הצטרפות לרשימת תפוצה או שיחה עם פעיל.
- מידע פומבי או מידע שהושג כדין ממקור אחר, ככל שהכללים של אותו מקור מתירים זאת.
- סיווגים שנגזרים מהמידע הקיים, למשל הערכה של הסיכוי שאדם יצביע או של הנושא שחשוב לו.
- מידע שמחזיקים ספקים ופלטפורמות, למשל שירות הודעות, ככל שהחוזה והדין מתירים זאת.
כל פריט יכול להיות תמים לגמרי בפני עצמו. בשילוב הם הופכים למשהו אחר. נניח שמקור אחד נותן לקמפיין את העיר ואת הקלפי שלכם, ומקור אחר מלמד שאתם מעדיפים וואטסאפ על פני שיחות טלפון. אף פרט אינו רגיש, אבל יחד הם מייצרים הודעה שמרגישה אישית באופן מפתיע. הוסיפו הערכה של נטייה פוליטית, והמאגר הפך לפרופיל. ההנחיות של הרשות מתייחסות לכך במפורש: חוק הגנת הפרטיות חל במלואו כשמפלגות אוספות ומעבדות מידע אישי באמצעות מערכות בינה מלאכותית, כולל מידע אישי שנוצר בדרך של היסק או הערכה.
מה מותר למפלגות לעשות במידע על בוחרים?
בקצרה, לגבי 2026: להשתמש בו לבחירות ולקשר עם הבוחרים, להגן עליו כראוי ולהיפטר ממנו בסוף. ההנחיות של הרשות לבחירות 2026 מפרטות את עיקרי הדברים:
- צמידות מטרה. סעיף 39(ג) לחוק הבחירות אוסר על מפלגה לעשות במידע מהפנקס שימוש שאינו קשור להתמודדות בבחירות ולקשר עם הבוחר, לרבות העברתו לצד שלישי לשימושים אחרים. אסור להשתמש בפנקסים מבחירות קודמות או מבחירות לרשויות המקומיות.
- הסכמה למידע שנמסר ישירות. כשהמידע על תומך פוטנציאלי מגיע מהאדם עצמו, ההנחיות קובעות שנדרשת הסכמתו, ועל המפלגה למסור לו את ההודעה שהחוק מחייב בעת איסוף המידע.
- אבטחה. מאגר המבוסס על מידע מפנקס הבוחרים חייב לעמוד לפחות ברמת האבטחה הבינונית לפי תקנות אבטחת המידע מ-2017: גישה רק למי שזקוק לה, יומן הרשאות מתועד, אימות זהות של כל מי שניגש למאגר, תיעוד של צפייה, הורדה ועדכון, ומיון והדרכה של עובדים ומתנדבים.
- פיקוח. מפלגות שמעבדות בהיקף ניכר מידע בעל רגישות מיוחדת, כמו דעות פוליטיות, חייבות למנות ממונה על הגנת הפרטיות, ואירוע אבטחה חמור יש לדווח לרשות באופן מיידי.
- ביעור. בתום הבחירות על המפלגה לבער את כל עותקי הפנקס שבידיה ולוודא שגם הספקים שלה במיקור חוץ ביערו את העותקים שלהם.
ההנחיות מזכירות גם ששימוש במידע מהפנקס שלא למטרות שהחוק מתיר הוא עבירה פלילית לפי חוק הבחירות, ושתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, הסמיך את הרשות להטיל עיצומים כספיים בסכומים ניכרים על בעלי שליטה ועל מחזיקים במאגרי מידע. מה שמתואר כאן הוא תמצית של הנחיות הרשות לבחירות האלה, ולא ייעוץ משפטי.
בעיית הספקים: המידע עשוי לצאת מהמערכות של המפלגה
קמפיינים מודרניים נשענים על שירותים חיצוניים: פלטפורמות הודעות, אפליקציות CRM וניהול פעילים, אנליטיקה, אחסון בענן, מוקדים טלפוניים, מפתחים ותמיכת IT. ההנחיות של הרשות מציינות שספקים נותנים לא פעם שירות לכמה ארגונים במקביל, מה שמעלה את רף הסיכון, ושהסיכונים העיקריים נוגעים לגישת הספק למידע, להעברת המידע ולסיום ההתקשרות. השאלות שחשובות כאן הן אותן שאלות שכל ארגון צריך לשאול על שרשרת הספקים שלו:
- מי אצל הספק יכול לגשת למידע, והאם הרשימה הזאת כתובה?
- אילו הרשאות יש לספק בפועל: צפייה, ייצוא, עריכה?
- האם המידע מוצפן בתעבורה ובאחסון?
- האם יש תיעוד, והאם מישהו ישים לב לייצוא חריג?
- האם הגישה מוסרת בסוף ההתקשרות, והאם המידע מוחזר או מושמד, כולל גיבויים?
- מה קורה אם הספק עצמו נפרץ?
בשאלת האחריות, ההנחיות חד־משמעיות. נותן שירות חיצוני שמעבד מידע אישי עבור מפלגה, לרבות ספק אפליקציית בחירות, הוא ״מחזיק״ לפי חוק הגנת הפרטיות, גם אם הוא פועל רק בתקופת הבחירות. האחריות מוטלת בראש ובראשונה על המפלגות עצמן, שעלולות לשאת באחריות פלילית או אזרחית גם להפרות שבוצעו באפליקציה או בידי ספק חיצוני שפועל עבורן. הנספח של ההנחיות לספקי שירותים טכנולוגיים מוסיף שבתום הבחירות או ההתקשרות על הספק להשמיד את כל המידע שקיבל מהמפלגה, כולל גיבויים, ולמסור על כך תצהיר חתום.
מה עלול לקרות אם מאגר של מפלגה דולף?
דליפה של מידע קמפיין אינה חמורה משום ששם וכתובת הם סוד. את רוב זה יודעים גם השכנים והשליחים. היא חמורה בגלל מה שהמידע מאפשר כשמשלבים אותו:
- חשיפת פרטיות: פרטים שאנשים לא ציפו שיסתובבו, כולל הערכות של דעות פוליטיות, שההנחיות מגדירות כמידע בעל רגישות מיוחדת.
- פישינג והתחזות משכנעים יותר: הודעה שמשתמשת בשם, בכתובת ובקלפי האמיתיים שלכם קשה יותר לבטל.
- הונאות ממוקדות: בקשת תשלום מזויפת או ״עדכון לבוחר״ כוזב יכולים להתלבש על הקשר אישי אמיתי.
- נזק תדמיתי למפלגה, למתנדבים שלה ולספקים שלה.
- פרופיילינג ושימוש חוזר לא מורשים בידי מי שמחזיק בעותק, הרבה אחרי הבחירות.
- חשש אפשרי לביטחונם של אנשים מסוימים, בהתאם למה שהמידע חושף ועל מי.
נקודות התורפה גם מתועדות. דוח מבקר המדינה ממרץ 2022 על הבחירות לכנסות ה-21 עד ה-23 מתאר פיקוח רוחב שערכה הרשות להגנת הפרטיות ב-19 מפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-23 ב-2020. הפיקוח מצא פערים ניכרים באופן שבו המפלגות מיישמות את החוק: מרבית המפלגות שנבדקו החזיקו מאגרי מידע רגישים בלי לעמוד בסטנדרטים הנדרשים של אבטחת מידע, מרביתן רכשו מידע לטיוב נתונים או לסקרים בלי לוודא שמקורותיו חוקיים, ומרביתן לא עמדו בדרישות החוק בהתקשרויות עם חברות חיצוניות. אלה ממצאים היסטוריים על מערכות בחירות קודמות. הם אינם ראיה לגבי התנהלות מפלגה כלשהי ב-2026, אבל הם מראים איפה היו נקודות הלחץ: אבטחה, מקורות מידע וספקים.
דיוור ישיר פוליטי אינו אותה שאלה כמו ספאם מסחרי
נוטים לקרוא לכל הודעה פוליטית לא רצויה ״ספאם״, אבל החוק עושה הבחנה שחשובה בפועל. טופס התלונה של הרשות להגנת הפרטיות על דיוור בבחירות לכנסת ה-26 מסביר זאת בפשטות. ספאם מוגדר בחוק התקשורת, והרשות אינה מוסמכת לטפל בו אם שליחתו אינה מבוססת על עיבוד מידע אישי. דיוור ישיר מוגדר בחוק הגנת הפרטיות ונשלח על בסיס אפיונים אישיים, ולגביו לרשות עשויה להיות סמכות לטפל. הדוגמה של הטופס עצמו לדיוור ישיר היא הודעה שפונה לבוחר בשמו כתושב של עיר מסוימת, והדוגמה שלו לספאם היא קריאה כללית להצביע למפלגה.
לפי הנחיית הרשות בעניין דיוור ישיר, בנוסח המעודכן בעקבות תיקון 13, דיוור ישיר הוא פנייה אישית לאדם על בסיס השתייכותו לקבוצת אוכלוסין שנקבעה לפי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע. כל פנייה כזאת צריכה לציין בבירור שהיא בדיוור ישיר, ליידע את הנמען על זכותו להימחק מהמאגר ולאן לפנות, ולציין את זהות בעל השליטה במאגר ואת מקורות המידע. ההנחיות לבחירות 2026 מחייבות את המפלגות לקיים את הוראות הדיוור הישיר, ומזכירות בנפרד שאסור לפרסם תעמולת בחירות בלי לנקוב בשם האדם האחראי להזמנתה.
השאלה אם הודעה מסוימת מפרה כלל מסוים היא שאלה משפטית, והמאמר הזה אינו עונה עליה. מה שההבחנה נותנת לכם הוא שאלה ראשונה טובה יותר: האם ההודעה הזאת מבוססת על המידע האישי שלי, והאם היא מספרת לי מאיפה הגיע המידע ואיך אפשר להימחק?
חמש שאלות לשאול כשהודעה מרגישה אישית מדי
- מי באמת שלח אותה? בדקו את השולח, החשבון או הדומיין, ואל תסתמכו על השם שמוצג. שם ולוגו של מפלגה קל להעתיק.
- מה ההודעה נראית כאילו היא יודעת? הפרידו בין מה שפרסמתם בעצמכם לבין פרטים שמעולם לא שיתפתם בפומבי.
- האם היא מבקשת ללחוץ, להתחבר, לשלם או למסור עוד מידע? פנייה לגיטימית מבקשת את הקול שלכם. עבריינים יכולים לשאול מיתוג פוליטי כדי לבקש משהו אחר.
- האם אפשר לאמת את הקמפיין בערוץ רשמי ועצמאי, ולא דרך קישור בתוך ההודעה?
- האם השימוש מרגיש לא תקין או מדאיג? אם כן, שמרו ראיות והשתמשו בערוץ הרשמי המתאים במקום להתווכח עם השולח.
אף אחת מהשאלות האלה אינה מניחה כוונה רעה. הודעה מותאמת אישית יכולה להיות חוקית לגמרי. השאלות עוזרות להפריד בין פנייה לגיטימית לבין התחזות, ובין פילוח רגיל לבין שימוש במידע שלכם שמצדיק תלונה.
מה אפשר לעשות כשחושדים בשימוש לא ראוי במידע אישי?
- שמרו את ההודעה המקורית, את המספר או הכתובת של השולח, את שעת ההגעה ואת הקישור אם יש, וצלמו מסך. טופס התלונה של הרשות מבקש צילום כזה.
- אל תזינו פרטים אישיים או קודים דרך קישור שלא אימתתם.
- בדקו אם ההודעה מציעה דרך להסרה. אם כן, השתמשו בה ושימו לב אם הפניות נפסקות.
- אמתו את זהות הקמפיין דרך הערוצים הרשמיים שלו לפני שאתם עונים.
- אם הודעה בדיוור ישיר לא כוללת את הפרטים הנדרשים, או שבקשה בכתב להסרה לא נענתה, מסלול התלונה המקוון של הרשות לבחירות 2026 הוא הערוץ שהיא מעמידה לרשות הציבור.
- אם ההודעה נראית כמו התחזות, פישינג או אירוע סייבר אחר ולא כמו שאלה של פרטיות, פנו לשירות הדיווח על אירועי סייבר של מערך הסייבר הלאומי.
למה זה חשוב לכל עסק בישראל, לא רק לקמפיינים
אם מוציאים את הבחירות מהתמונה, הבעיה מוכרת מאוד. מאגר של קמפיין ומערכת CRM של עסק קטן עומדים מול אותן שאלות: למה המידע נאסף, מי יכול להגיע אליו, לאילו ספקים יש עותק ומה קורה כשמשהו משתבש. חוק הגנת הפרטיות חל על שניהם, ותיקון 13 העלה את הרף לכל ארגון שמחזיק מידע אישי. העקרונות עוברים כמעט כמו שהם:
- אספו רק את מה שאתם צריכים, ותעדו למה אתם צריכים אותו.
- השתמשו בכל מאגר רק למטרה שלשמה נאסף, וחשבו פעמיים לפני שאתם משלבים מקורות.
- הגבילו הרשאות מורחבות, הגנו עליהן באימות רב־שלבי ותעדו מי צפה במה או ייצא מה.
- התייחסו לספקים כחלק ממשטח התקיפה: בדקו אותם לפני שהם מקבלים גישה, והכניסו לחוזה החזרה והשמדה של מידע.
- הסירו גישות ישנות כשעובד, מתנדב או ספק עוזבים.
- החליטו מראש איך תזהו ותטפלו בדליפה ואת מי תעדכנו. תוכנית תגובה לאירועים שתורגלה מראש היא מה שהופך את הרגע הזה מבהלה לנוהל.
בהיבט המשפטי, הסקירה שלנו על מה משמעות חוק הגנת הפרטיות המעודכן לעסקים קטנים ובינוניים היא נקודת פתיחה מעשית, לצד היועץ המשפטי שלכם. בהיבט הטכני, NetFortress מספקת לעסקים בישראל אבטחה מנוהלת ששומרת על שליטה בהרשאות, בספקים ובתיעוד. בחירות באות והולכות. המידע האישי, והאחריות עליו, נשארים.
שאלות נפוצות
איזה מידע מקבלות מפלגות מפנקס הבוחרים?
לפי הנחיות הרשות להגנת הפרטיות למפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המידע הנכלל ברשימות הבוחרים כולל את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר הזהות שלו, וכן מידע על מיקום הקלפי שבה הוא מצביע. לפי סעיף 39 לחוק הבחירות לכנסת, משרד הפנים מוסר את מידע הפנקס למפלגות ולסיעות בכנסת באמצעי אלקטרוני לקראת הבחירות. מספרי טלפון וכתובות דוא״ל אינם בין הפרטים שההנחיות מונות, ולכן קמפיין שמחזיק את מספר הנייד שלכם קיבל אותו ממקור אחר, שיכול בהחלט להיות חוקי, למשל פרטים שמסרתם למפלגה בעצמכם. התיאור הזה מבוסס על ההנחיות שפורסמו לבחירות 2026, וההסדרים בבחירות עתידיות עשויים להיות שונים.
האם מפלגה יכולה להשתמש במידע מפנקס הבוחרים לכל מטרה?
לא. סעיף 39(ג) לחוק הבחירות לכנסת אוסר על מפלגה או סיעה לעשות במידע מהפנקס שימוש שאינו קשור להתמודדות בבחירות ולקשר עם הבוחר, לרבות העברתו לצד שלישי לשימושים אחרים. ההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות לבחירות 2026 מוסיפות שאסור להשתמש בפנקסים מבחירות קודמות או מבחירות לרשויות המקומיות, שמאגר המבוסס על מידע מהפנקס חייב לעמוד לפחות ברמת האבטחה הבינונית לפי תקנות אבטחת המידע, ושבתום הבחירות יש לבער את כל העותקים, כולל העותקים שבידי ספקים במיקור חוץ. ההנחיות מציינות ששימוש במידע מהפנקס למטרות אחרות הוא עבירה פלילית לפי חוק הבחירות. זו תמצית של ההנחיות ולא ייעוץ משפטי.
האם קמפיין יכול לשלב מידע על בוחרים עם מידע ממקורות אחרים?
אין תשובה גורפת של כן או לא. השאלה אם שילוב מסוים חוקי תלויה במקור של כל פריט מידע, במטרה שלשמה משתמשים בו ובכללים שחלים על אותו מקור. מידע מהפנקס מוגבל למטרות הבחירות ולקשר עם הבוחר. כשהמידע על תומך פוטנציאלי מגיע מהאדם עצמו, ההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות לבחירות 2026 קובעות שנדרשת הסכמתו. מידע שמתקבל מאחרים תקין רק במידה שהמקור שלו תקין: בפיקוח רוחב לקראת הבחירות לכנסת ה-23 ב-2020 מצאה הרשות שמרבית המפלגות שנבדקו רכשו מידע לטיוב נתונים או לסקרים בלי לוודא שמקורותיו חוקיים, וזה ממצא היסטורי ולא קביעה לגבי 2026. ההנחיות לבחירות 2026 קובעות גם שחוק הגנת הפרטיות חל על מידע אישי שנוצר בדרך של היסק או הערכה, כך שפרופיל נגזר הוא עדיין מידע אישי.
מי אחראי כאשר ספק חיצוני של קמפיין מטפל במידע על בוחרים?
בראש ובראשונה המפלגה. ההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות לבחירות 2026 קובעות שהאחריות לקיום הוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק הבחירות מוטלת בראש ובראשונה על המפלגות עצמן, כבעלות השליטה במאגר, ושהן עלולות לשאת באחריות פלילית או אזרחית גם להפרות שבוצעו באפליקציה או בידי ספק שירות חיצוני שפועל עבורן. גם הספק אינו פטור: נותן שירות שמעבד או אפילו רק מאחסן נגזרות של פנקס הבוחרים עבור מפלגה הוא ״מחזיק״ לפי חוק הגנת הפרטיות, גם אם הוא פועל רק בתקופת הבחירות. ההנחיות מצפות מהמפלגות לקבל מהספק דוח ביקורת או סקר סיכונים בנושא אבטחת מידע לפני ההתקשרות, לפקח עליו בפועל ולוודא שהוא מבער את עותקי הפנקס בתום הבחירות.
מה אפשר לעשות אם אני חושד שנעשה שימוש לא ראוי במידע האישי שלי בבחירות?
התחילו בשמירת ראיות: ההודעה המקורית, המספר או הכתובת של השולח, שעת ההגעה, הקישור אם יש, וצילום מסך. אל תזינו פרטים אישיים דרך קישור שלא אימתתם, ובדקו את זהות הקמפיין דרך הערוצים הרשמיים שלו. אם הודעה בדיוור ישיר לא כללה את הפרטים שהחוק מחייב, כמו דרך להסרה, או שבקשה בכתב להסרה לא נענתה, הרשות להגנת הפרטיות מעמידה טופס תלונה מקוון על דיוור בבחירות 2026. הרשות מסבירה שייתכן שיש לה סמכות לגבי דיוור ישיר המבוסס על אפיונים אישיים, בעוד שספאם שאינו מבוסס על עיבוד מידע אישי שייך לחוק התקשורת ואינו בסמכותה. אם ההודעה נראית כמו התחזות, פישינג או אירוע סייבר אחר, דווחו עליה בשירות הדיווח של מערך הסייבר הלאומי. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.
מאמרים קשורים
האם אפשר לפרוץ לבחירות בישראל? כך נראים איומי הסייבר האמיתיים בבחירות 2026
מפת איומים מפוכחת לבחירות 2026: מה תהליך ההצבעה הפיזי מצמצם, ואיך חשבונות, אתרים, ספקים, דליפות ודיסאינפורמציה עדיין יכולים לגרום נזק.
קרא את המאמרדיפ־פייק בבחירות 2026: איך לזהות ולבדוק וידאו, קול ותמונה שנוצרו ב-AI
סרטון נוחת שעות לפני שהוא משנה משהו, ואי אפשר לדעת אם הוא אמיתי. למה חיפוש פגמים חזותיים הפסיק לעבוד, אילו שבע בדיקות מחליפות אותו, ומה בדיוק מחייבת חובת הגילוי החדשה.
קרא את המאמרמה המשמעות של חוק הגנת הפרטיות המעודכן לעסקים קטנים בישראל
מה בעלי עסקים צריכים להבין על חוק הגנת הפרטיות בישראל, בלי להיכנס לעודף משפטי: איזה מידע יש לכם, מי נוגע בו ואיך מגינים עליו.
קרא את המאמררוצים לאבטח את העסק בלי להקים צוות IT פנימי?
קבעו ייעוץ חינם וקבלו תמונת מצב ראשונית ומעשית על סביבת ה-IT ואבטחת Microsoft 365 שלכם.